האויב שבפנים: על התמכרות, זוגיות וחוסן בזמן מלחמה

בזמן מלחמה, הבית שאמור להיות המעוז המוגן ביותר הופך לעיתים לזירה של התמודדות שקטה וקשה לא פחות מהחזית בחוץ. כשהקרקע רועדת והחדשות מציפות, הנפש מחפשת דרכים לווסת את החרדה והריקנות. עבור רבים, הפתרון הזמין ביותר נמצא ב"משככי כאבים" שמשקיטים את הרעש: עוד כוס יין בערב, גלילה אינסופית בחדשות, הימורים או חשיפה מוגברת לפורנוגרפיה.

מה שמתחיל כניסיון לגיטימי להירגע, עלול להפוך במהירות למנגנון הישרדות הרסני – התמכרות.

התמכרות כפתרון זמני למצוקה עמוקה

חשוב להבין: התמכרות אינה "חולשת אופי". במצבי דחק ומשבר, היא מתפקדת כסוג של עזרה ראשונה נפשית. המכור לא מחפש ריגוש, הוא מחפש אלחוש. הוא מנסה לברוח מהמציאות המאיימת למקום שבו הכל שקט לרגע. הבעיה היא שהשקט הזה הוא זיוף, והמחיר שלו נגבה בתוך הקשר הזוגי.

מי הם האנשים הנוטים לברוח להתמכרות?

דווקא האנשים שנראים "חזקים" או "מתפקדים" נמצאים לעיתים בסיכון הגבוה ביותר. אלו הם האנשים שמתקשים לעבור תהליכי עיבוד רגשיים מאחר שהם חווים אותם כמעמסה כבדה מנשוא.

אנו פוגשים כאן כמה דפוסים מרכזיים:

המדחיקים והמכחישים: אלו שסיגלו לעצמם מנגנון של "הכל בסדר". כשהמציאות במלחמה הופכת לקשה מדי להכחשה, הם זקוקים לחומר חיצוני שיעזור להם להמשיך ולא להרגיש.

המרצים (People Pleasers): אלו שמרגישים שהם חייבים להיות הסלע עבור כולם – בן הזוג, הילדים, המערכת. מכיוון שהם לא מאפשרים לעצמם להתפרק או לבקש עזרה, הם מוצאים "נחמה סודית" במקום שבו הם לא צריכים לדאוג לאף אחד אחר.

המתקשים בשיתוף: אלו שחווים את הפחד כבושה או ככישלון. עבורם, ההתמכרות היא סוד – קשר אינטימי עם חומר שמחליף את האינטימיות עם בן הזוג. במקום שבו נגמרות המילים ומתחילים הריצוי וההדחקה – שם מתחילה הבריחה.

הקושי בזיהוי: "הפיל השקוף" בחדר

אחד האתגרים הגדולים בטיפול זוגי במלחמה הוא הזיהוי. קל מאוד לתרץ התנהגויות חריגות ב"מצב". "הוא רק שותה קצת כדי להירדם", "היא פשוט בחרדה מהחדשות". ההתמכרות מתחפשת לצורך בנחמה, ובני הזוג מוצאים את עצמם מתרחקים וחווים בדידות עמוקה בתוך הביחד, מבלי להבין שהאויב האמיתי הוא ה"חומר" המתווך ביניהם ומייצר קיר שקוף של ניתוק.

סדר העדיפויות הטיפולי: קודם כל כיבוי השריפה

כמטפלת זוגית, אני פוגשת זוגות שמבקשים "לעבוד על התקשורת" או "להחזיר את האינטימיות". אך כאשר נוכחת התמכרות בחדר, עלינו להיות כנים: אי אפשר לבנות קומה שנייה כשבקומת הקרקע משתוללת שריפה.

ההתמכרות היא הבעיה הראשונה בה נטפל. אדם שנמצא תחת השפעה (כימית או התנהגותית) הוא אדם שלא נוכח באמת בקשר. הוא נמצא בבגידה רגשית עם מושא ההתמכרות שלו.

רק לאחר שנעצור את הדימום, נטפל בסימפטום הממכר וניצור מרחב נקי, נוכל להתפנות לעבודה זוגית פרואקטיבית ומיטבית. שם נוכל ללמוד איך לייצר חוסן משפחתי אמיתי, איך לתקשר את הפחד בלי לברוח, ואיך להפוך את הזוגיות למרחב המוגן באמת – כזה שלא צריך "אלחוש" כדי לשרוד בו.

המלחמה מזקקת את מה ששבור, אך היא גם הזדמנות לבנות מחדש, הפעם על יסודות של אמת, נוכחות ואומץ להרגיש.